הכנס הארצי השני לשנת שירות 

רשמים וראיונות מהכנס

ב-30 באוקטובר 2016, הגיעו כ – 1,500 בני ובנות נוער נחושים, מלאי אידיאלים וחדורי תחושת שליחות, בהסעות מאורגנות ובאופן פרטי מכל רחבי הארץ, רמת הגולן ועד אילת, כדי להשתתף בכנס הארצי ה-2 לשנת שירות.

הם מילאו בצפיפות את שטח המדשאות, השבילים ומגרש הכדורסל של תיכון מקיף ח’ באשדוד, שוחחו, התלהבו, הסתכלו ובעיקר שאלו שאלות.

350 משתתפים מילאו במספר סבבים את האולם של תיכון מקיף ח’, שאירח את הכנס, קיבלו מידע חשוב ומקיף אודות שנת השירות ושמעו עדויות ישירות ומעשירות ממי שעושים ועשו שנת שירות.

יתר המשתתפים ביקרו במקביל בדוכני המידע של 40 הגופים השונים שהציגו בכנס, וכללו 27 מקומות התנדבותיים לשנת שירות ו-13 מכינות קדם צבאיות, שהוצבו במגרש הכדורסל והמדשאות שסביבו.

ריכוז של כ”כ הרבה גופים התנדבותיים במקום אחד ובזמן אחד, אפשר למשתתפים להתרשם באופן בלתי אמצעי, להשוות בין הפעילויות שמתבצעות בכל גוף, לשאול שאלות חשובות הנוגעות לחיי השינשין, הקהילות עמן באים במגע במסגרת ההתנדבות וכמובן מה הסיכויים להתקבל.

נציגי הגופים השונים, שינשינים בפועל ורכזים, עמדו ליד הדוכנים, הסבירו למתעניינים, וכמובן מדוע להגיע אליהם זה ה-דבר. העובדה שלרוב, הפער בין גילאי הנציגים לבין גילאי בני הנוער שהגיעו לכנס עמד על שנה בלבד, אפשרה התנהלות מאוד ישירה, אישית ובגובה העיניים.

להלן ראיונות עם מספר נציגים של הגופים השונים שהציגו בכנס.

הנוער הלאומי

על קצה המזלג..
תנועת הנוער הלאומי נוסדה לפני קום המדינה, בשנת 1934, בהתאם למשנתו החברתית של זאב ז’בוטינסקי שהאמין כי בני הנוער הם שיכולים לרפא את תחלואי החברה והם אלו שעומדים בבסיס הקמת התנועה.

הריאיון הראשון נערך עם שלומי אלקיים, בן שנת שירות מעכו, ועדן מצרי, מלוות שנת שירות, שייצגו וסיפרו בגאווה רבה על תנועת “הנוער הלאומי”.

מהי תנועת הנוער הלאומי?
“הנוער הלאומי היא תנועה קטנה ומשפחתית שהוקמה ע”ש זאב ז’בוטינסקי. למרות היותה תנועה חילונית יש בה זיקה רבה למסורת ולערכים היהודיים”. בהתאם לכך לא עובדים בימי שיש-שבת.

מה עושים במסגרת שנת השירות?
“בנוער הלאומי דוגלים בהכרת הארץ דרך הרגליים ולכן הפעילות כוללת הרבה טיולים לפי שכבות, מפגשים בין ערים, מיזמים חברתיים, אחת לשבועיים יש יום פרויקטים – שזה אומר התנדבות עם אוכלוסיות שונות, ושין-שינוי שזה חיבור ליהדות באמצעות תנועות נוער”.
בנוסף ישנו חודש גיוס משמעותי והכנה לצה”ל.

עמותת עמיחי

על קצה המזלג..
עמותת עמיחי הוקמה על ידי הורים לילדים עם נכויות התפתחותיות שונות כגון: תסמונת דאון, אוטיזם, פיגור שכלי ועוד. מטרות העמותה היא לספק לילדים אלה פעילות לשעות הפנאי ולמצוא להם פתרונות לטווח הארוך – החל מגיוס לצה”ל, ועד לעבודה, דיור ומציאת מסגרת חברתית הולמת.

ליד דוכן העמותה מצאתי את השינשיניות המקסימות יסמין דבול, מגבעת חיים וצליל נעים משדה עוזיה, ולצידן רכז שנת השירות – גל אהודה.

מהי עמותת עמיחי?
“עמיחי היא עמותה שהוקמה לפני 20 שנה עבור מטופלים בעלי צרכים מיוחדים. החל מגיל 3 והמבוגר ביותר כרגע בן 68. אנחנו לא קוראים להם “מטופלים” אלא “חברים”.

מה זה אומר “צרכים מיוחדים”?
“מדובר בילדים ובוגרים עם ליקויים התפתחותיים ושכליים על הרצף האוטיסטי ונכויות פיזיות בכל הדרגות, החל בדרגה קלה ועד הקשה ביותר”.

תוכלו לספר על מישהו/י שהיה לכן חיבור מיוחד איתו/ה?
יסמין: “אחד הילדים, בן 14, עם תסמונת דאון ופיגור שכלי. ילד טוב שנותן הרבה אהבה ואוהב נהג לברוח מהקבוצה המסודרת ולהגיע לקבוצות אחרות. במסגרת הטיפול בו, נתנו לו אחריות ולימדנו אותו כיצד להוביל אחרים והתוצאה הייתה שהוא החל להשתתף באופן פעיל וטוב יותר בקבוצה ולא הרגיש צורך לברוח לקבוצות אחרות”.

צליל: “יש בחורה בת 24, עם התפרצויות אלימות שבגללן הייתה עם מלווה צמוד. מאוד התחברתי אליה והקשר בינינו היה מדהים ומפרה. לצערי המלווה שלה עזב ומאז אני רואה אותה רק בנופשונים וקשה להתגבר על הפרידה ממנה”.

מרכז מעשה

על קצה המזלג..
מרכז מעשה הוקם בשנת 2004 כארגון ארצי. שנת התנדבות בקהילה נגישה לבני נוער מהפריפריה. ההתנדבות נעשית במסגרות שונות היא לצעירים בגילאי 18-21 מאוכלוסיות ומגזרים שונים בישראל שמתנדבים זה לצד זה: יהודים, ערבים, בדואים, דרוזים.

ליד דוכן “מעשה” מצאתי את השינשין החמוד מורן פרידמן מחדרה, שהגיע לבוש בחולצה של של”ח.

כיצד הגעת להתנדבות במרכז מעשה?
“ראיתי את מעשה באתר שינשינים ויצרתי קשר”.

היכן אתה עושה את שנת השירות?
“אני מתנדב באילת. במסגרת בוקר – בחטיבת ביניים ותיכון. במסגרת אחר הצהריים במתנ”ס שחמון. אני גם משתתף בפרוייקט “מעברים” של עיריית אילת להקלת המעבר מהיסודי לחטיבת הביניים”.

אתה מעדיף לעבוד עם קבוצות קטנות או גדולות?
“אני מעדיף את העבודה האישית בקבוצות קטנות, אך לרוב יוצא לי לעבוד עם קבוצה גדולה יחסית”.

מה עוד אתה עושה?
אני עושה של”ח באילת וזו למעשה השנה הראשונה של פעילות של”ח במעשה.

בתי נוער נחשונים

על קצה המזלג..
נחשונים הוקמה ב-2009 בידי חברי תנועת הבוגרים של השומר הצעיר ומפעילה בתי נוער בכל הארץ לילדים ונוער בשכונות מוחלשות. מגיעים לבתי נוער נחשונים תלמידים שזקוקים לעזרה חברתית, לימודית ולדמות משמעותית שתלווה אותם.
בבתי הנוער נעשית פעילות חווייתית הכוללת טיפולים, משחקים, למידה חווייתית וחוגים. בין החניכים ישנם ילידי הארץ, עולים חדשים וילדי פליטים ומהגרי עבודה.

ליד דוכן המידע פגשתי את רכזות שנת השירות מעיין שלם ורעות הרפז.

מה תוכלו לספר על פעילות השינשינים?
“אנחנו פועלים בשכונות מוחלשות במרכז וצפון הארץ, מעבירים חוגים ופעילויות לחניכים שזקוקים לכך מבחינה לימודית וחברתית”.

כיצד נראים חיי השינשינים מחוץ לפעילות ההתנדבותית?
“השינשינים חיים בקומונה של 15 בני ובנות נוער. החיים הם שיתופיים שזה אומר שהם מנהלים ביחד כלכלה ומשק בית עצמאיים, תרבות ולמידה קבוצתית. כל גרעין מלווה על ידי זוג מדריכים.

מתקיימים ימי לימוד בנושאים שונים צדק חברתי, פילוסופיה, מגדר, פמיניזם, יהדות ציונות, כלכלה וחברה ועוד.”

מה עוד תוכלו לספר?
“השנה לראשונה 7 חבר’ה מחולון ומאשקלון שהיו חניכים – הפכו בעצמם לשינשינים.”

חוות ההכשרה (הנוער העובד והלומד)

על קצה המזלג..
הנוער העובד והלומד היא תנועה שהוקמה בשנת 1924 על ידי נערים עובדים, שהחליטו להתאגד כדי להגן על זכויותיהם. אחד הדברים המרכזיים בחוות ההכשרה הוא חוויית הקבוצה (גרעין או קומונה) בה חיים בין 15 ל-25 חברים שגרים יחד ומנהלים באופן אוטונומי את הכלכלה של חברי הגרעין. מתקיימת פעילות תרבותית ענפה משותפת, מתקיימים סמינרים שונים ואחת לשבוע מתקיים יום גרעין אותם מעבירים מדריכי הגרעין.

ליד הדוכן פגשתי את עמית נסיס, חיילת מקסימה בחיל חינוך וש”ש לשעבר, שסיפרה באופן רהוט ומרשים על חוות ההכשרה ועל התקופה כבת שנת שירות.

היכן עשית שנת שירות?
“את שנת השירות שלי עשיתי באיגי ויצאתי לשירות צבאי בנח”ל דרך הנוער העובד והלומד”.

אמנם הגעת לכנס כנציגה של חוות ההכשרה, אך אשמח לשמוע על חוויותיך משנת השירות..
“כפי שציינתי עשיתי את שנת השירות שלי באיגי, שזה ארגון נוער גאה ולאחר מכן בנוער העובד והלומד. במסגרת שנת השירות (באיגי) ניהלנו חיים משותפים בקומונה על כל המשתמע מכך עם עוד 8 בני שנת שירות שמנהלים את חייהם באופן כמעט עצמאי. הפעילות נעשתה בבתי ספר נעשית בשעות הבוקר ואחר הצהריים מתבצעת הפעילות במסגרות בלתי-פורמאליות”.

עמית מספרת על התקופה בהתלהבות ועיניים בורקות וניכר בה שהפיקה תועלת רבה מהלימודים במהלך שנת השירות. אחד הדברים המרכזיים הייתה חוויית הלמידה: “קיבלנו הדרכה מקיפה ומעמיקה בנושאים רבים ומגוונים הקשורים למיניות ומגדר, במקביל לפעילויות הרבות והמגוונות שקיימנו בקרב הקהילה”.

נחזור לחוות ההכשרה, מה תוכלי לספר לנו על שנת השירות שם?
“במסגרת הפעילות ההתנדבותית מגיעים לבתי ספר בבוקר ואחר הצהריים. דבר חשוב ששים עליו דגש בחווה הוא הכשרה איכותית וליווי צמוד. כל חבר עובר פעם בשבוע יום ליווי על ידי רכז/ת המחוז במטרתו לפתח, להרחיב ולשפר את כישורי המדריך. יום נוסף בשבוע מוקדש לחיי הקבוצה ולמידה משותפת (“יום גרעין”).

החיים נעשים בקומונה (חוות ההכשרה), שזה אומר שגרים יחד, לומדים ומדריכים יחד, וכמובן מנהלים תקציב ומקבלים החלטות במשותף. לאחר שנת השירות מאפשרים בצה”ל להתגייס יחד למסלול גרעין נח”ל לתפקידים משמעותיים”.

בינ”ה – התנועה ליהדות חברתית

על קצה המזלג..
תנועת בינ”ה הוקמה בשנת 1996, זמן קצר לאחר רצח רה”מ יצחק רבין. זאת במטרה לתקן ולחבר את החברה החילונית לתרבות היהודית, בעיקר תוך עבודה עם צעירים. פעולת הגרעין מבוססת על: קבוצה, לימוד ומשימה. הדבר מתבטא בחלוקת הזמן – גיבוש הקבוצה, יום לימוד מקיף עם מורים, ומשימות בשכונות.

ליד דוכן המידע פגשתי את השינשין תמר מורג, מרמות השבים, שמגדיר עצמו “חילוני” ואת השינשינית שחרית סיבוני, מבארות.

לאיזה גרעין אתם משתייכים?
“אנחנו המחזור הראשון של גרעין בארות ומתגוררים בבאר שבע”.

כיצד העובדה שאתם המחזור הראשון באה לידי ביטוי בשטח?
“נותנים לנו הרבה מקום להתבטא ולמשוב שאנחנו מעבירים מהשטח יש משקל בקבלת ההחלטות.”

על השלט שלכם מצאתי את צמד המילים הבלתי אפשרי “ישיבה חילונית”, כיצד זה מסתדר?
“אנחנו לומדים המון נושאים שקשורים לעולם הרוח היהודי, כמו למשל מקרא ותלמוד”. תמר: “במסגרת הלימודים אני לומד לקרוא בארמית ואני חילוני לגמרי”.
אנחנו לא רואים סתירה בין העובדה שאנחנו לומדים יהדות לבין האמונה שלנו. מבחינתנו זה חלק מהמורשת שלנו כיהודים ואנחנו רואים חשיבות רבה בלימוד התכנים מעולם היהדות שאליהם לא נחשפנו מספיק בבית הספר ולמרות שאנחנו חילונים. התרבות היהודית שייכת לכולם”.

מהו סדר היום שלכם?
בבקרים הולכים לבתי ספר יסודיים ואחר הצהריים מעבירים את תכני התנועה ב-7 מסגרות שונות, ביניהן: מרכז “שמע” לכבדי שמיעה, מועדון פידל ליוצאי אתיופיה, מרכז עדי לנפגעות תקיפה מינית ומרכז כפית (מוסיקלי). תמר: “אני באופן אישי למדתי משחק ולכן עוסק במה שאני טוב בו”.

בני עקיבא

על קצה המזלג..
התנועה הוותיקה נוסדה בשנת 1928, וזכתה לברכתו של הרב אברהם יצחק הכהן זצ”ל. המטרה הייתה ליצור תנועה נוער דתית מתוך מחשבה שבני הנוער לרוב מלאים ברוח של מרד ורצון לשנות ולתקן את פני החברה. דמותו של רבי עקיבא שעל שמו נקראת התנועה מסמלת את הרעיון של תורה ועבודה בכך שהוא משלב תלמיד חכם, רועה צאן ופועל וגם לוחם לאומי.

כיום פועלת תכנית שנת השירות של בני עקיבא ב-15 גרעינים בכל רחבי ישראל. תפקיד בן או בת השירות שונה בין גרעין לגרעין ומותאם אוכלוסיית היעד והמקום. ליד דוכן המידע של בני עקיבא פגשתי את השינשין רון אריאל, מקבוצת יבנה שסיפר על הפעילות.

כיצד והיכן פועלים השינשינים של בני עקיבא?
“החברים בגרעיני שנת השירות פועלים בהדרכה והנהגה בכל הארץ – בעיירות פיתוח, בתי ילדים, עמותות, כפרי נוער ומוסדות לבעלי צרכים מיוחדים”.

איפה אתה מתנדב?
“אני מתנדב בבית נועם שבקריית אונו, שזה מעון יום לבעלי צרכים מיוחדים מעל גיל 21.

בכמה אנשים מדובר, ממה הם סובלים?
“שוהים במקום 72 חניכים, חלקם עם פיגור שכלי ו/או מגבלה פיזית. החניכים מחולקים לקבוצות קטנות בנות 12 איש כל אחת”.

אתם נמצאים איתם לבד או עם ליווי?
“הצוות הטיפולי מורכב מאנשי מקצוע בשכר, בנות השירות הלאומי ושינשינים”.

אילו פעילויות אתם עושים?
“בקבוצה ישנן פעילויות שונות בהם אנו משתתפים ועוזרים כמו קרמיקה, טיפול בפינת החי, פיזיותרפיה, ציור על משי, מוזיקה, ריפוי בעיסוק והידרותראפיה. בנוסף יש מתקנים מיוחדים כמו חדר הרגעה עם בופים ומיטת מים.”

האם יש חניך או חניכה איתם יצרת קשר מיוחד?
“כן. יצרתי קשר קרוב מאוד עם חניך בן 45. שמו שרון גורמן והוא חולה מילדות בניוון שרירים. שרון שר ומצייר על משי. לפני כחודש פורסמה עליו כתבה ב-XNET – הצצה ליום בחייו של גורמן

קק”ל – חוגי הסיירות

על קצה המזלג..
חוגי הסיירות של קק”ל על שם אורי מימון ז”ל שנהרג במלחמת יום הכיפורים. הפעילות הראשונה של החוגים התקיימה בשנת 1974 ולאחר מכן, בשנת 1979, חברו לקק”ל.

חוגי הסיירות נעשים ברוח אהבת הארץ, האדם והטבע בדרך הטבעית ביותר והיא טיולים ושהייה בשטח בקבוצה קטנה ואינטימית. המדריכים מהווים אנשי שטח ומחנכים ומובילים תהליכים חינוכיים עם בני נוער.

ליד דוכן המידע של קק”ל פגשתי את תמר קרניאל, בוגרת ש”ש אנרגטית העומדת לפני גיוס לצה”ל. תמר הסבירה בהתלהבות רבה על הפעילות בחוגי הסיירות, וברוח זו… גם הסתובבה יחפה.

תמר, מדוע דווקא טיולים?
“ראשית, חשוב לדעת שהשינשינים הם קודם כל אנשי חינוך. היציאה לשטח בקבוצה קטנה והשהות בו הם הכלי והבסיס להעביר תהליך חינוכי”.

מה עושים במסגרת שנת השירות אצלכם?
“היציאה בשטח היא לילדים מכיתה ה עד יב’ ואנחנו מטיילים בכל הארץ. כל חודש יוצאים לטיול סוף שבוע, וישנים בשטח. 3 פעמים בשבוע מתקיימת פעולה וללא ספק שינשין אצלנו מטייל בהמון מקומות בארץ ולומד המון”.

מה תוכלי לספר על חיי הקומונה?
“הקומונה מונה 7 חבר’ה שמחליטים לבד אילו פעולות להעביר, אילו נושאים ללמוד ומנהלת חיים עצמאיים”.

חוות אדמה

על קצה המזלג..
חוות אדמה הוקמה כמרכז חינוכי חווייתי ומהווה למעשה חווה אקולוגית לחינוך סביבתי וקיימות. בחווה ישנה מדגרה, דיר עזים ומחלבה, סדנא לבניה ושיפוץ המשמשת לפרויקטים שונים, חממה וגן ירק בחווה ופינת מחזור, קומפוסט. החווה ממוקמת במועצה אזורית מגידו ליד קיבוץ עין השופט.

השינשינים בחווה מתגוררים בקומונה שממוקמת בצמוד לחווה, עובדים ומדריכים ילדים ונוער ממסגרות שונות בגילאי 4 – 17, ומשמשים חלק מצוות המורים. ליד דוכן החווה פגשתי את אלה קוטלר, שינשינית חמודה ונלהבת ממתת.

כיצד הגעת לחוות אדמה ומדוע?
“הגעתי לחווה בעקבות חברים שעשו שם שנת שירות וכיוון שאהבתי מאוד את נושא האקולוגיה וקיימות ובעיקר את השילוב של עבודה פיזית לצד לימודים.”

מה התחום בו את עוסקת בחווה?
“אני אחראית על תחום חדש בחווה – צמחי מרפא, ולומדת את התחום המרתק הזה תוך כדי עבודה.”

כיצד מתנהל סדר היום אצלכם?
עיקר העבודה הוא עם עם ילדים ובני נוער בחווה ואחר הצהריים מתנדבים במקומות שונים, שאת חלקם אנו יוזמים, כמו למשל עבודה עם קשישים.

בקהילה

על קצה המזלג..
בקהילה היא עמותה שנוסדה בשנת 2002, במטרה לחזק את מוסדות החינוך בשכונת קריית היובל בירושלים. פעילות בקהילה נועדה לשנות את המציאות החברתית של ילדים ובני נוער משכונות מוחלשות ובכך לשבור את העוני התודעתי של תושבי השכונות.

בקהילה מפעילה בכל שנה כ-50 שינשינים בשכונות בה היא פועלת והשינשינים הם למעשה את הנפשות הפועלות העיקריות שמיישמות את חזון בקהילה.
בדוכן המידע של בקהילה פגשתי את נועה נוימרק, שינשינית בדימוס.

האם תוכלי לספר לנו על סדר היום של שינשין אצלכם?
הפעילות מתחלקת לשניים. בבקרים ואחר הצהריים. בבקרים מגישים עזרה לימודית לילדים ונוער החל מכיתה א ועד יב. אחר הצהריים פועלים במסגרות שונות כמו מרכזי למידה והעשרה.

בנוסף השינשינים עושים חונכויות אישיות לילדים, יוצרים אירועים קהילתיים ובונים פרויקטים אישיים בשכונות.

האם השינשינים נדרשים לעבור הכשרה כלשהי לפני או במהלך שנת השירות?
שנת השירות ב'בקהילה' מתחילה בסמינר הכשרה. בנוסף, פעם בשבוע, כל השינשינים מגיעים ליום שלם המוקדש ללימוד והעשרה בבית אבי חי שבירושלים. הלימודים כוללים נושאים שונים כמו מחשבה יהודית, החברה הישראלית, כלכלה, פילוסופיה ואמנות.

כיצד מתנהלים החיים בקומונה?
בקומונה חיים יחד 10 בני ובנות שירות המנהלים את משק הבית לבדם, שזה אומר אחריות על התקציב החודשי המשותף, עריכת קניות, ניקיונות ותחזוקה. לכל קומונה ישנו רכז/ת קומונה האחראי/ת על הליווי רגשי ומקצועי של הקומונרים.

האם זכור לך אירוע מיוחד במהלך שנת השירות שלך?
היה לי מקרה משעשע אך גם עצוב, כשאחד החניכים, ילד קטן מהקהילה האתיופית, נהג לאכול קורנפלקס עם חלב מתוך מחשבה שזה יהפוך אותו ללבן.

השומר החדש – תכנית המנהיגות

על קצה המזלג..
ארגון השומר החדש הוקם בשנת 2007 במטרה לעזור לחקלאים ובוקרים מהנגב והגליל להתמודד עם גל הגנבות המאיימות על ביטחונם ורכושם.

תכנית המנהיגות של השומר החדש הוקמה בשנת 2009, עבור בוגרי יב’ המעוניינים לצאת לשנת שירות ואורכת 14 חודשים. התכנית נועדה לתת מענה יעיל למציאות בשטח ולבנות דור צעיר המחובר לארצו ולמורשתו ופועל להגשמת הרעיון הציוני. במסגרת התכנית מתקיימת שגרת חיים של עבודה חקלאית, חלוציות, לימודים, שמירה וחיי קומונה.

בדוכן המידע של השומר החדש פגשתי נופר בראל, שינשינית גאה ונחושה תושבת צור הדסה.

מה את עושה במסגרת תכנית המנהיגות?
אני מדריכה בתנועת נוער. ואנחנו מקימים חווה חקלאית.

מה זאת אומרת ""מקימים"?
אני שייכת למחזור הראשון של תנועת הנוער של השומר החדש. קיבלנו דונם וחצי ריקים ואנחנו מקימים חווה חקלאית שזה אומר לגדל בעלי חיים שמתאימים לחיי חווה כמו תרנגולות וכבשים שצריך להוציא למרעה, לשתול גידולים עבור בני הנוער שיגיעו לחווה בשעות אחר הצהריים וכל המטלות השונות שכרוכות בניהול חווה חקלאית.

כיצד אתם עוזרים בפועל למנוע גנבות?
פעמיים בשבוע אנחנו שומרים בלילה. הפגנת הנוכחות בשטח מאוד חשובה, יוצרת תחושת ביטחון ועוזרת למנוע גנבות מהחקלאים והבוקרים.

המחנות העולים

על קצה המזלג..
תנועת המחנות העולים הוקמה בת”א בשנת 1926. המייסדים היו נערים ונערות, תלמידי יא’ מהגימנסיה העברית הרצליה בת”א. מטרתם הייתה למצוא דרך חדשה לעשייה חברתית, חלוציות והגשמת ערכי הציונות.

התנועה התרחבה בשנים האחרונות ופועלת ב – 45 מחנות (סניפים) ובהם סניפים בפריפריה הגאוגרפית והחברתית של ישראל כמו אילת נצרת עלית, מגדל העמק ועוד.

גרעין מחנכים

ליד דוכן המידע של המחנות העולים – גרעין מחנכים, פגשנו את ברק יצחייק, יודבתניק חמוד לאללה תושב הרצליה, המשמש מדריך בתנועה ומועמד לשנת שירות.

ברק מה אתה עושה פה? זה כנס של שינשינים…
ברק מסביר בחיוך ובסבלנות ש”בכיתה יב’ יש “תהליך גרעין.. זה אומר שנפגשים עם בני הקבוצה שיהיו אתך בשנת השירות למספר סמינרים בני יומיים בסופ”ש. המטרה ליצור שיח בין חברי הקבוצה, תוך לימוד וחוויה משותפת ובכך למיין את הקבוצה באופן טבעי".

כדי להפוך לשינשין צריך לעבור את כל הסמינרים כשבסיום יב’ מוצבים לשנת שירות במקום חדש.

אתה מדריך בתנועה. האם זה לא תפקיד שמבצע שינשין?
המדריכים בתנועת המחנות העולים הם שינשינים ויודבתניקים זה לצד זה. אנחנו מעבירים פעולות לילדים ונוער בכיתות ג’ עד יב’.

האם יודבתניק שאינו חניך המחנות העולים יכול להפוך לשינשין בגרעין המחנכים?
כן. גרעין המחנכים פתוח גם לאלו שאינם חניכי המחנות העולים.

גרעין זמר

ליד דוכן המידע של גרעין זמר פגשתי את עומר קורן, בחורה רצינית המשרתת בימים אלה בצה”ל ובוגרת שנת שירות.

כמה בני שנת שירות פועלים בזמר?
גרעין זמר מונה 2 קומונות, האחת במגדל העמק והשנייה בנצרת עילית. בכל קומונה יש 17 בני ובנות שירות.

מה אתם עושים במסגרת הפעילות?
בבקרים אנחנו עובדים עם ילדים במסגרת בית הספר ולאחר מכן, אחר הצהריים, בקהילה עם אותם ילדים, כשהמטרה היא לעטוף אותם לאורך כל היום וליצור רצף. זה דורש השקעה רבה ורצון לשנות את הקהילה דרך עשייה אחרת עם אהבה.

מה תוכלי לספר לנו על חיי הקומנה?
הגרעין בכלל והקומונה בפרט הם מאוד משפחתיים. שמים דגש חזק על חינוך, גיבוש וחיי קבוצה. הקבוצה מאוד מרכזית בחיי הש”ש והעדות הטובה ביותר לכך היא שהמשכתי לשירות צבאי בגרעין נח”ל עם חברי הקבוצה של שנת השירות מתוך בחירה.

מכינת בארי

לסיום בחרתי להביא ראיון עם אחד מנציגי המכינה הקדם צבאית “בארי”, שנפתחה השנה, והשתתפה בכנס, יחד עם 12 מכינות קדם צבאיות נוספות.

על קצה המזלג..
מכינת בארי על שם ברל כצנלסון הוקמה על ידי סרן (במיל’) גדי יברקן, בן העדה האתיופית ששירת כקצין בגדוד הסיור של גבעתי, ולאחר מכן שימש כאחד ממובילי המאבק החברתי שמנהלת קהילת יוצאי אתיופיה בשנים האחרונות. מכינת “בארי” מיועדת לבני נוער לקראת גיוס, וקולטת בני נוער לשנה של למידה, התנדבות וכמובן הכנה לשירות משמעותי בצה”ל.

ליד דוכן המידע של מכינת בארי פגשתי את חניך המכינה אוסקר יעקבי, בחור חייכן, מרוצה ומלא חיים משדות ים.

איך הגעת למכינת בארי?
“כמעט התגייסתי לצה”ל וממש לקראת הגיוס החלטתי להגיע למכינה. מי ששכנע אותי הוא גדי יברקן, ראש המכינה”, עליו מספר אוסקר בחיבה והערכה רבה.

כיצד מתנהלים החיים במכינה?
כרגע אני נמצא חודשיים במכינה. במהלך תקופה זו עשינו סמינרים, קיבלנו הרצאות בתחומים שונים כמו כלכלה, יהדות, ערבית וגם עבדנו בקטיף כדי לשלם על המכינה. בנוסף אנחנו עושים הרבה הכנות פיזיות עם חיילים ומפקדים מיחידות עילית.

כמה חבר’ה יש במכינה ומה צפוי לכם בהמשך?
במכינה נמצאים 20 נערים ובקרוב יתקיים סמינר שלם שיעסוק בצבא וביטחון.

שיהיה לכולם המון בהצלחה!